האומץ לחלום

כששואלים ילד: מה החלום שלך? מה אתה רוצה להיות כשתגדל? מה ממש היית רוצה שיהיה לך?
זה מפתיע כמה התשובות מגיעות בקלות, ללא מאמץ, מעין סוג של ידיעה פנימית מה נכון עבורו, למה הוא באמת ראוי ומסוגל ללא מגבלות – מתוך חופש.

כשתשאלו מבוגר מהו החלום שלו? מה הוא רוצה? בדרך כלל יתקבלו כמה סוגים של תשובות נפוצות: האחת מהמסתפקים במועט וחוששי "עין הרע" – למה לי לבקש, יש לי כל מה שאני צריך..

השניה מהמציאותיים: חלומות זה למעופפים אני ריאלי, לי יש מטרות ברות השגה.

הסוג השלישי אולי יאמר בשקט את החלום שלו, בתקווה שאף אחד לא יצחק,

וימשיך את המשפט עם כל הסיבות מדוע אין שום סיכוי שהחלום יוגשם על ידיו.

וישנם מעטים שיעיזו ויספרו על חלומם בראש מורם, עם חיוך, תשוקה והתלהבות גדולה להשיג אותו.

כשמתבוננים על השוני, ההבדל בגישה שלנו לחלומות שלנו, לרצונות שלנו, לידיעה מה אני רוצה/ יכול/מסוגל להשיג,

מעניין לשים לב איפה נוצר השינוי, באיזה שלב הפכנו מילד "כל יכול" למבוגר עם ספקות לגביי היכולות

והמסוגלות שלו להשיג דברים בחיים. לאן נעלם "האומץ לחלום"?
אני מאמינה שכילדים אנחנו מחוברים ליכולות האמיתיות שלנו, למסוגלות המלאה שלנו וכך אנחנו מתחברים לחלומות מסויימים ולאחרים לא. לא כולנו רוצים להיות אסטרונאוטים/ רופאים/ראשי ממשלה…

כילדים לכל אחד מאיתנו היו החלומות שלו שאותם בחר מתוך החיבור האמיתי ליכולות הטמונות בו.
"האומץ לחלום" לא נעלם ברגע, זהו סוג של תהליך שבו הסביבה שלנו משקפת לנו מגבלות שברוב המקרים לא שייכות לנו,

את המגבלות האלו אנחנו אוספים ולאט לאט בונים מעין חומה סביבנו שמסתירה לנו את החלומות והרצונות האמתיים שלנו, ברב הפעמים את המגבלות המשמעותיות והחזקות ביותר, את האבנים הגדולות ביותר שמרכיבות את החומה שלנו

אנחנו מקבלים מהורינו.

כדי לחזק את האומץ לחלום אצל ילדכם צריך לזכור שהשפה שלנו יוצרת את המציאות של ילדינו.
השפה בה אתם ההורים בוחרים להתייחס לפעולות של ילדכם ולהגדיר את היכולות שלו תקבע בצורה

ישירה את ההתייחסות של ילדכם לעצמו, לעולם שסביבו, ולדרך הפעולה והיכולת שלו ליצור ולהשפיע בחיים.

כמה שיטות לחיזוק האומץ לחלום אצל ילדכם:

העברת מסרים חיוביים:


לשים לב לתגובה שלנו כאשר ילדנו אומר "אני לא יכול" ולחילופין כאשר מספר לנו בהתלהבות על הצלחה שהייתה לו.

במשך היום קיימות המון הזדמנויות להעברת מסרים חיוביים ובונים לילדים שלנו. כל הצלחה היא הזדמנות מצוינת להעברת מסר ו"כשלון" הוא הזדמנות אפילו טובה עוד יותר. כאשר ילדכם חווה כישלון, עזרו לו בעדינות לפרק את "המשימה" שלו (לדוגמא: לצבוע בתוך הקווים) ולייצר הצלחות קטנות (לדוגמא: ליצור צורות גדולות יותר עם קווים עבים יותר),

שיהפכו להצלחות גדולות יותר ויותר – וכאשר יצליח הראו לו איך "גם כשנדמה לך לפעמים שאתה לא יכול אם

ממש תרצה תמיד תוכל להצליח".
סיפורים ושירים גם הם כלי נפלא להעברת מסרים .
מסרים חיוביים הם מהמתנות החשובות ביותר שתוכלו להעניק לילדכם שילוו אותם לאורך כל חייהם.

הפרדה בין ההתנהגות של הילד ובין מי שהוא:


כאשר ילדכם מתנהג בצורה שאתם לא אוהבים, לא נעימה לכם, צורת ההתייחסות הטובה ביותר לשינוי ההתנהגות ללא פגיעה בדימוי של הילד היא התייחסות להתנהגות: " ההתנהגות הזו מעצבנת אותי, שנה אותה בבקשה." ההנחה בהתייחסות כזו היא שהילד הוא ילד טוב. אין כאן שום אמירה לגביי היכולות שלו חוץ מהתנהגות שהוא מתבקש לשנות אותה,

ולא התייחסות למי שהוא : "אתה מעצבן, מספיק עם זה". ההנחה שקיימת במשפט כזה היא שהילד הוא ילד מעצבן.
שינוי ההתנהגות של הילד כשנפריד את ההתנהגות מהזהות שלו יהיה לא רק מהיר יותר אלא גם הרבה יותר יעיל

מבחינת הדימוי העצמי שלו.

להיות מודל :

השפה היא כלי חזק ובעל משמעות גדולה ביותר בכל הקשור לעיצוב הזהות של ילדינו ויחד עם זאת כאשר מה שאנחנו אומרים לא תואם לדרך בה אנחנו פועלים ברוב המקרים הילד יחקה את המעשים שלנו ולא את הבקשות/ המסרים שניסינו להעביר.
לכן על המסרים שאנחנו רוצים להעביר לילדינו להיות מקבילים להתנהגות שלנו.
להוות דוגמא חיה לילדים שלנו בהתמודדות עם קשיים, ב"להמשיך לנסות גם כשלא מצליח", בשיתוף שלנו על החלומות שלנו, בהענקת משמעות לדרך ולא רק לתוצאה ובעצם בכל דבר שהיינו רוצים שיאמצו לחייהם.

חלומות נעימים,
שני