מריבות בין אחים

מריבות בין אחים ככלי לחיים/ שני צוקרמן

ההבנה הראשונה והחשובה ביותר כאשר אנחנו רוצים להפוך מריבה לייתרון,
היא שמריבות פנימיות בין אחים הן חיוניות. וכאשר מנוהלות נכון יכולות להיות
כלי אדיר להתפתחות יכולת תקשורת, משא ומתן, וויתור, פשרה
והבנה טובה יותר של ילדים את הסובבים אותם.

כולנו היינו רוצים שיהיה קשר טוב בין ילדינו.
שיגדלו ביחד בהרמוניה, התחשבות וכבוד הדדי וכמובן שיאהבו אחד את השני.
הבעיה היא שאין לנו שליטה אמיתית על האהבה של ילדינו.
אנחנו לא יכולים "לאלץ" אותם לאהוב אחד את השני.
אנחנו כן יכולים ללמד אותם כלים להבנה טובה יותר אחד את השני, וליצירת כבוד הדדי.

לפניכם שלושה טיפים איך אפשר להפוך את שדה הקרב לשולחן משא ומתן:

1. דוגמה אישית –  
"ילדים מעולם לא הצטיינו בקשב להוריהם, אבל אף פעם לא הפסיקו לחקות אותם. הם מוכרחים… אין להם מודל אחר לחיקוי." ג'יימס בולדווין

הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים היא דרך דוגמא אישית.
ולכן כאשר אנחנו רוצים ללמד אותם לכבד אחד את השני עלינו לשים לב לדרך שבה אנחנו מכבדים את בן זוגנו וכמובן את ילדינו. כאשר נרצה ללמד אותם התחשבות, נעשה זאת דרך התחשבות אמיתית שלנו בצרכים שלהם.
ואפילו כאשר נרצה ללמד אותם לריב נוכל "לנצל" את המריבות עם בן/בת הזוג שלנו כדי להדגים להם משא ומתן,
מציאת פתרון לסכסוך, וויתור ופשרה מתוך התחשבות, כבוד ואהבה הדדיים.

2.  לא להתערב
עם הסתייגות כמובן לגביי מקרים בהם מעורבת אלימות. במידה וה"קרב" אינו פיזי, ההמלצה הגורפת היא לא להתערב!
לא להיגרר לעמדת הקהל שבוחן מה קורה בזירה, וכמובן שלא לעמדת השופט שצריך לקבוע בסוף הקרב איזה צד ניצח…
כדי לא להתערב, נדרש מאיתנו ההורים אורך רוח רב. יחד עם זאת ברגע שנבין את הערך הגדול של התמודדות בתוך מריבה ומציאת פתרון בצורה עצמאית, אני מאמינה שכל אחד מאיתנו יצליח למצוא את אורך הרוח הנדרש.

יש שני יתרונות מרכזיים ל"לא להתערב":
* אנחנו מותירים את ההצגה ללא קהל (כך מיד פוחת גם הצורך בדרמטיות…)
* אנחנו משאירים גם את תפקיד השופט "בחוץ" וכך אנחנו לא נאלצים לבחור צד (דבר שיכול להיות מאוד בעייתי)
ולא פחות חשוב מעבירים להם מסר שאנחנו סומכים עליהם וכך מאלצים אותם להגיע לפתרון המצב בעצמם.

כאשר מדובר בגילאים צעירים יותר בהם היכולת המילולית אינה גבוהה, ניתן להתערב אך כמתווכים ולא כשופטים.
הקפידו לא להביע עמדה ואפילו העדפה אלא לפתוח אפשרויות ולתווך ללא שיפוטיות.
אחת הדרכים היעילות ביותר לפתרון סכסוכים והבנה אחד של השני היא לראות את הדברים מתוך העיניים של הצד השני.
כך שאם בחרתם להתערב, עזרה בהצגת המצב מתוך עיניו של כל צד יכולה להיות דרך נפלאה לתיווך.

3.  שיחת סיכום
כאשר הילדים מצאו פיתרון זה הזמן כן להתערב ולתת חיזוק חיובי בצורה מיידית.
זה ישמע משהו כמו: "אני כל כך גאה בכם שהצלחתם לפתור את הבעיה בעצמכם. אם תרצו אתם מוזמנים לספר לי מה סיכמתם."

מומלץ ממש לעשות "שיחת סיכום" של המריבה. אפשר ללמוד המון אחד על השני ועל החיים בכלל דרך מריבות.
בסיום מריבות בדרך כלל יש נטייה של שני הצדדים להיות מפויסים יתר על המידה. הם חוו כרגע הצלחה ושותפים לניצחון
ולכן כאשר אנחנו משבחים אותם על פתרון הסכסוך, אפשר להכניס לשיחה שאלות כמו:
"יש לך איזו בקשה מאחיך?" או "מה אתם רוצים לעשות כדי שזה לא יקרה בפעם הבאה?"

לסיכום, אחד הבסיסים לחוסר אהבה ופרגון בין אחים הוא מאבק על האהבה של הוריהם.


ולכן האפשרות לתת להם לריב ללא התערבות שלנו לא רק מאפשרת להם להתאמן במריבות ופתרונם "בתנאי מעבדה "אלא גם להפחית את המחשבה שאנו מעדיפים אחד על פני האחר וכך להעניק להם בסיס יציב וטוב יותר לאהבה ביניהם.
בהצלחה ובאהבה.