listenכשהילדים שלנו עדיין קטנים קיימת אצל רובנו אשליית השליטה בהם. אנחנו יודעים איפה הם רוב הזמן, יכולים לדרוש מהם בתקיפות מה לעשות ומה לא לעשות וברוב המקרים הם אפילו שומעים בקולנו ומצייתים. מה שיוצר את התחושה הנעימה שהכל תחת שליטה.
“הבעיה” היא שהזמן חולף, הילדים מתבגרים וכך גם יכולת ההשפעה שלנו עליהם. וכאשר אין בסיס משמעותי של תקשורת טובה ופתוחה איתם, של שיתוף והקשבה אמיתיים, הורים רבים נכנסים למצוקה ולעיתים אף ממש מרגישים שהם מאבדים את הילד שלהם.

כל אחד מאיתנו היה רוצה שיקשיבו לו, שיעשו את מה שהוא אומר, ואם אפשר אז מהר ובלי וויכוחים. אבל מה לעשות, לפעמים דברים אינם מסתדרים בדיוק לפי הרצונות והציפיות שלנו.
עונשים והפחדות למיניהם הם שיטות יעילות להשיג הקשבה בטווח הקצר, אבל כדי ליצור הקשבה שמגיעה מתוך רצון לשיתוף פעולה אנחנו צריכים להרוויח את זה!

שלושה טיפים איך להרוויח את ההקשבה ושיתוף הפעולה של ילדינו:
1. ספרו להם משהו מעניין!

אם אני רוצה שיקשיבו לי אני צריכה לספר משהו מעניין. הכי פשוט שיש!
תחשבו לרגע על התהליך שעובר תינוק בשנתיים הראשונות לחייו –
מרגע שפקח את עיניו ועד לגיל שנה, בערך, רוב הדברים שהוא שומע הם קולות של אהבה אליו, מילים מתוקות, ושירי הלל ליופיו, לחוכמתו וליכולות יוצאות דופן אחרות שלו. מה הפלא שתינוקות אוהבים להקשיב לנו…? נכון, מידיי פעם נפלט לנו גם איזה: “אסור” קטן, אך גם הוא נאמר ממש בעדינות…
ואז! בגיל שנה (פחות או יותר) כשהתינוק מתחיל להיות עצמאי ביכולת התנועה שלו, ה”אסור” ו”אל תגע בזה!!” ו”תיזהר!!!!” מתחילים לקחת חלק גדול מהתקשורת של ההורים שלו איתו. ופתאום קצת פחות מתחשק לילדים להקשיב למה שאומרים, וככל שהם מקשיבים פחות, כך גם גוברים האיסורים.
אנחנו לא יכולים לצפות שיקשיבו לנו כאשר אנחנו עסוקים בלתת הוראות בלי הפסקה.
היתרון הגדול הוא שילדים הם יצורים סקרנים, מתעניינים ואוהבים ללמוד ולחקור ולכן ברוב המקרים מאוד ישמחו להקשיב לנו כשנבחר לספר להם ולשתף אותם בדברים מעניינים.

2. קול ההיגיון

כאשר אני מבקשת או אפילו דורשת משהו ואני רוצה שיקשיבו לי, אני צריכה לדבר בהגיון. אני צריכה שתהיה סיבה לדברים שלי ואני צריכה להיות מסוגלת להסביר את הסיבה הזו.
אחד הדברים המשמעותיים ביותר שיוצרים שיתוף פעולה אצל ילדים הוא לשתף אותם במה שעומד מאחורי הבקשות שלנו, ההחלטות שלנו וכן גם הדרישות שלנו. שיתוף קצר וברור של “למה זה חשוב לי, ואיך הדברים נראים מתוך העיניים שלי” יכול ליצור שיתוף פעולה מיידי.
התשובה הידועה: ״כי ככה אמרתי!״ לא תצליח להחזיק מעמד כאשר הילדים יתבגרו.

3. Copy – Paste

קרה לכם פעם שניסיתם להדביק מבלי שהעתקתם קודם? (לי זה קורה לא מעט..) זה לא מצליח!
אם אנחנו רוצים שהילדים שלנו יקשיבו לנו אנחנו צריכים לאפשר להם “להעתיק” אותנו, וללמד אותם הקשבה. והדרך הטובה ביותר היא פשוט להקשיב להם.
כאשר הם מדברים אלינו, להיות פנויים ונוכחים. לתת תחושה שהדברים שלהם חשובים לי,
לשאול שאלות של התעניינות, לחזור מידיי פעם על דבריהם, לוודא שהם יודעים שאני מקשיבה.
להקשיב ולהיענות לבקשות מיוחדות שלהם כאשר אנחנו יכולים (גם אם זה דורש מעט מאמץ)
ילדים יידעו להעריך את המוכנות שלנו להתגמש למענם.

לסיכום, שיתוף והקשבה דומים לביצה והתרנגולת. מה קדם למה? חוסר ההקשבה הוריד את החשק לשתף או חוסר השיתוף יצר הרגל של חוסר הקשבה?… החדשות הטובות הן שבשני המקרים השינוי הוא לא רק אפשרי אלא גם פשוט, מהיר ובדרך כלל גם מאוד מרגש ומהנה.

בהצלחה ובאהבה,
שני