ילד לא נולד עם דף הוראות. בניגוד לכל מוצר חדש שאנחנו קונים ולפני השימוש קוראים את הוראות ההפעלה שלו, כשאנחנו הופכים להורים, "ההפעלה" נתפשת בעייני רבים מאיתנו כמובנת מאליה. אך לא כך הוא! הורות היא מקצוע כמו כל מקצוע, ודורשת מאיתנו למידה, חשיבה ובעיקר , הרבה מאד תכנון.
כולנו מגדלים ילדים, אך רובינו לא חושבים כיצד לחנך אותם.
כדי שנוכל להפוך מהורים "מגדלים" להורים מחנכים עלינו להפוך קודם כל מהורים מגיבים להורים יוזמים.
ולמה הכוונה?
עד היום פעלנו בשיטה של "כיבוי שריפות". כשהילד הציק לנו, הגבנו (מתוך קבלה, או מתוך כעס, תלוי בנסיבות) התמודדנו עם הסיטואציה שנוצרה כמיטב יכולתנו.
אבל! אני ממליצה לפנות לשיטה אחרת, שבה במקום להיות תגובה ל"מוקשים" שהילדים שמים בדרכינו, ניזום אנחנו פעולות ופעילויות עם הילדים. כך ,לילד לא יעלה הצורך להפעיל אותנו כדי למשוך את תשומת ליבינו הבלעדית. (שהיא כמעט תמיד, איך לא, בדיוק ברגע הכי לא מתאים לנו).
עובדה היא כי הילדים זקוקים לתשומת ליבינו, אז למה שלא נכוון אנחנו את נתינה הזו במקום לתת אותה ממילא אך לא בתנאים המתאימים?
אפשר ליזום משחק עם הילד, לא כשהוא מבקש, אלא מתוך רצון כן ואמיתי שלנו לחבור לעולמו ולהיות שותפים לחוויותיו. להציע לו. לא להיגרר אחריו.
להתעניין בעולמו של הילד. לשאול ולהראות התעניינות כנה ואמיתית. (לילדים רדארים מעולים לזיהוי זיוף!) . מה שמאפשר לא רק תקשורת בריאה יותר, אלא הילד גם מרגיש כי עולמו באמת חשוב עבורנו . וכך "על הדרך" , גם נרוויח ילד שמביא בפנינו את טרדות יומו ותסכוליו, הצלחותיו וכישלונותיו, כי אפיקי התקשורת איתו פתוחים.
מי מאיתנו לא נתקל בסיטואציה שבה הוא (או היא) חוזרים מיום עבודה, הילד משחק לו בשקט או צופה בטלוויזיה . ואנחנו מיד מנצלים את השקט הזה כדי לגהץ, לבשל, לדבר בטלפון, לנוח וכד'.
תאמרו בצדק, כי גם לכם מגיע לבחור מה לעשות. לא הכול סביב הילדים. נכון, אבל הילד שיתחיל לנדנד, יגזול מאיתנו בעוד דקות אחדות את שארית האנרגיה שעוד נותרה בנו ובסופו של יום נמצא את עצמנו מותשים כפל מונים יותר מאשר אילו היינו מקדישים מעט מעצמנו עבור הילד. תפקידינו ההורי יכול להיות הרבה יותר מאשר ספקי בידור, כביסה ואוכל….
ובינינו, הכול מתחיל בראש! נסו לתרגל חשיבה אחרת. צאו מהמובן מאליו שהנחה אתכם עד כה ונסו לחשוב יצירתי.
יום משפחה שמח לכם.
שלכם.
דורית סיון.
