במאמר הקודם על פחד אצל ילדים למדנו תהליך להעלמת פחד דרך התייחסות גדולה יותר לתחושת הkaysפחד עצמה ופחות לדברים שמפחידים אותנו ולסיבות היוצרות את הפחדים. יחד עם זאת קיימות סיבות רבות להימצאותו של פחד בחיינו ובחיי ילדנו.

לפניכם שלוש תובנות חשובות לגביי פחד והעצמת ההצלחה בתהליך להעלמת פחד:
1. לבחור בפחד –

פחד הוא לא דבר רע שצריך להעלים מחיינו. פחד בא הרבה פעמים לשמור עלינו. הריי לא היינו רוצים שילדנו יטפסו על סולם גבוה ויקפצו שם למעלה על רגל אחת ללא פחד. יחד עם זאת היינו רוצים ליצור את ההבחנה, אצל ילדנו, מתי הפחד בא כדי להגן עליהם ומונע מהם לעשות דברים מסוכנים עבורם ומתי הוא מונע מהם לעשות דברים שהיו יכולים להיות נעימים וטובים עבורם.

היינו רוצים במידה מסוימת לאפשר לילדנו את היכולת לבחור מתי "כדאי" לפחד.
כדי ליצור את הבחירה הזו אנחנו פועלים למעשה בשני מישורים:
האחד קשור במודעות והבנה – ומבוסס על הסבר מתי צריך /לא צריך לפחד (למשל – להסביר למה צריך להיזהר מחשמל, או להיפך- להראות לילדים שאין מפלצות כשמכבים את האור.)
המישור השני קשור בתחושת הפחד  – והעבודה תהיה דרך תהליך הקשור בתחושה עצמה.
כלומר קודם כל הילד צריך להבין ממה כדאי לפחד וממה לא כדאי לפחד ורק אחר-כך נוכל ללמד אותו כיצד הוא יכול להיפרד מהפחד.

2. תשומת לב –

דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שכיוון שילדים חשים בתגובה הרגשית המיידית שהמילים: "אני מפחד" יוצרות אצלנו ההורים, ילדים יכולים להשתמש בפחד כדרך למשיכת תשומת לב.
אחת הסיבות העיקריות לחוסר שיתוף פעולה להיפרד מהפחד או לכך שכל דרך שבה אנחנו מנסים לעזור לא מצליחה, היא שהילד משתמש בפחד כדי למשוך את תשומת הלב שלנו.

משיכת תשומת לב היא אמנם סוג של מניפולציה אך גם היא אינה דבר רע. ילדים צריכים את תשומת הלב שלנו! נכון, זה לא צריך להיות אחרי שעת השינה שלהם, אך אם הם מרגישים שלא קיבלו "מספיק" הם ידרשו זאת.
הדרך הטובה ביותר להתמודד במצב כזה תהיה קודם כל לומר לילד שאני רואה ושומעת את הצורך שלו ואז ליצור הבטחה למלא אותו בזמן שמתאים לשנינו. זה יכול להישמע משהו כמו:
" אני רואה שאתה רוצה שאהיה לידך עכשיו ואתה יודע שאני מאוד אוהבת להיות לידך.
ובכל זאת עכשיו זה זמן בשבילך ללכת לישון.
אני מבטיחה שמחר אחרי הגן כשנהיה שנינו ביחד נוכל לעשות כל מה שתבחר."

וכמובן שבבוקר למחרת אפשר לומר כמה אנחנו גאים על ההתנהגות הבוגרת שלו וכמובן למלא אחד ההבטחה,

ואחרי הגן להזכיר לו ולקיים את מה שהתחייבנו אליו.

3. לשתף את הסביבה –

אחת הדרכים הטובות ביותר לתרגל משהו שלמדנו היא ללמד מישהו אחר לעשות את זה.
ולכן כאשר אנחנו מלמדים את ילדנו את התהליך להעלמת פחד, עודדו אותו ללמד את הסובבים אותו

את התהליך (גם סבתא, לדוגמא, בטוח מפחדת ממשהו…)

חשוב!!! מתוך התנסות אישית, כאשר ילדים מעבירים הלאה תהליכים כאלו הם משנים אותם.

השינוי הזה הוא בדיוק ההתאמה שכל ילד עושה לתהליכי החשיבה שלו ולכן בשום אופן אל תתקנו אותם כאשר הם משנים אלא להיפך עודדו אותם על כך שהמציאו משהו חדש ושיכללו את התהליך.
אחרי שילד לימד את הסביבה שלו להעלים פחדים, בפעם הבאה שיאמר לי "אני מפחד",

אני כבר ממש יכולה להתבדח איתו על כך: "נו… באמת… אתה? שמלמד את כולם איך להעלים את הפחד…

אני בטוחה שתדע איך להעלים הפחד שלך.. ואם תמציא עוד משהו חדש אתה צריך להבטיח שתזכור ותספר לי…"

לסיכום, התמודדות עם פחדים היא חלק בלתי נפרד וחשוב בהתבגרות של ילדנו. תחשבו לעצמכם

איזו תחושה מדהימה זו עבור ילד שיודע איך להתמודד עם הפחדים שלו בעצמו ולהתגבר עליהם.
למידה של תהליך מסוג זה להעלמת פחד ויישום שלו בחיי היום יום של ילדיכם יעניקו להם תחושת ערך ומסוגלות מדהימה.

בהצלחה ובאהבה,

שני